החלטה בתיק דנג"ץ 6172/03

           לפני בקשה לביטול החלטתי (מיום 17.12.03), שלא לפסול עצמי מלשבת בהליך הנוגע למבקש.

           המבקש עתר (דנג"ץ 6172/03) לקיום דיון נוסף בעתירתו שנדחתה (בג"ץ 1365/04). עתירתו לקיום דיון נוסף נדחתה על ידי השופט מ' חשין (ביום 11.11.03). על החלטה זו הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה. לטענתו, החלטה קודמת של השופט חשין, בשבתו כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה ולראש הממשלה, בעניינו של המבקש מקימה חשש ממשי למשוא פנים. הבקשה נדחתה (ביום 27.11.03). השופט חשין קבע, כי לא מתקיימת עילה לפסילתו מלשבת בדינו של המבקש. על החלטה זו המבקש הגיש בקשה להורות על פסילת השופט חשין מלשבת בדנג"ץ 6172/03. בקשתו נדחתה (ביום 17.12.03). בהחלטתי קבעתי, כי המבקש לא הניח תשתית אובייקטיבית המקימה חשש ממשי למשוא פנים.

           על החלטתי זו הוגשה (ביום 1.1.04) בקשה לביטולה. המבקש טוען, כי מהחלטתי עולה חשש ממשי למשוא פנים. כן טוען המבקש, כי החלטה קודמת שניתנה על ידי בעניינו, אשר דוחה את בקשתו לפסילתי מלשבת בתיק בג"ץ 10495/02, מקימה חשש ממשי למשוא פנים.

           לאחר עיון חוזר בהחלטתי, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטולה. הלכה היא כי ביסוסה של עילה לפסילתו של היושב בדין מצריך גיבושה של תשתית עובדתית המקימה חשש ממשי למשוא פנים (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב ראש ועדת החקירה, פ"ד מח(3) 573, 588-589, 604-606). כפי שקבעתי בהחלטתי, המבקש לא הראה כל עילה שבדין המצדיקה את ביטול ההחלטה ופסילתי מלשבת בתיק דנג"ץ 6172/03. תחושותיו הסובייקטיביות של המבקש אינן מבססות תשתית אובייקטיבית לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים.

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום י"א בחשון התשס"ה (26.10.2004).

                                                                                      ה נ ש י א

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: